אקטיביזם בקהילה הגאה

במפגש עם קבוצת איגי (ארגון נועה גאה) עם חנה ספרן ואיל פרידלנדר, 2018.  (התמונה באדיבות פרויקט ההיסטוריה הגאה החיפאית).

ד"ר רפי אפלר-ח'טאב פועל בקהילה הגאה בישראל מאז שנות השמונים. פועלו מתבטא הן במישור הציבורי-פוליטי והן במישור הפנים-קהילתי. החל משנת 1987 יזם בחיפה אירועי תרבות ציבוריים לבני הקהילה הגאה. יחד עם פעילים נוספים הוביל בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים את קבוצות המודעות הגאה "הקו החדש" בחיפה, שהיוו את הבסיס לגיבוש הקהילה הגאה בעיר. הוא הקים את השלוחה החיפאית הראשונה של האגודה למען הלהט"ב שבה כיהן כחבר בוועד המנהל. יחד עם דבורה לוז, האם המייסדת של עמותת תהל"ה לתמיכה בהורים של להט"ב, הוא יזם והדריך בחיפה את קבוצת התמיכה הראשונה של העמותה מחוץ לתל אביב. בשנות התשעים יזם את "הקבוצה הפתוחה" לשיחה, היכרות וצמיחה אישית לגברים הומוסקסואלים, והנחה אותה יחד עם אריק אייל במרכז הקהילתי של האגודה למען הלהט"ב בתל אביב.

בשנת 1993 היה בין יוזמי הכנס הראשון להומואים ולסביות בכנסת (יחד עם חברי "עוצמה", הזרוע הפוליטית של אגודת הלהט"ב), שהתקיים במסגרת ועדת משנה לזכויות להט"ב בוועדה למעמד האישה שהוקמה על ידי חברת הכנסת יעל דיין. עדויות שהוצגו בכנס זה על ידי פרופ' עוזי אבן היוו את הבסיס לביטול פקודות מטכ"ל שהפלו הומואים ולסביות בתפקידים מסווגים בצה"ל.

בכנס ההומואים והלסביות הראשון בכנסת, 1993, עם הדר נמיר, יעל דיין, רונן פארי ואחרים. (התמונה נתרמה לפרויקט ההיסטוריה הגאה החיפאית).

בשנות התשעים נודע ד"ר אפלר-ח'טאב גם כעיתונאי ובעל טור בשם העט רפי ניב. הוא כתב ב"קול חיפה", ב"ידיעות תקשורת", בירחון לחשיבה ניהולית "סטטוס" (בעריכת ירון לונדון), במגזין הגאה "מגעים" (בעריכת מארק אריאל) ובמדור "הומוגני" בעיתון "דבר". ב"קול חיפה", בעריכת יותם יקיר, היה העיתונאי הראשון בישראל שפרסם באופן גלוי טור שבועי העוסק בנושאי הקהילה הגאה, "גיי וייס" (שפירושו ביידיש הוא "לך תדע"). הוא היה העיתונאי הגאה הגלוי הראשון בישראל, והראשון שהתראיין ככזה לתקשורת הישראלית, לראשונה בתוכנית הטלוויזיה בשידור חי עם דן שילון.


במעגל של דן שילון, 1992, עם הרב שאר ישוב כהן. (התמונה נתרמה לפרויקט ההיסטוריה הגאה החיפאית).

לאחר שהשתתף במצעד וושינגטון למען שוויון זכויות ושחרור הומואים ולסביות ב-1993, היה העיתונאי הראשון בישראל שתמך בתנועת האאוטינג, וחשף צביעות עיתונאית אודות דמויות ציבוריות שהסתתרו בארון. בטורו "מגעים פוליטיים" בירחון "מגעים" מנה במפורש לראשונה את שמותיהם של זמרים, פוליטיקאים וידוענים שרק שנים אחר כך יצאו מיוזמתם מהארון.

בשנות האלפיים היה מראשי הפורום החיפאי לקהילת הלהט"ב, במסגרתו הוביל יחד עם ארנה מרי-אש קבוצות להורות משותפת. משנת 2015, ד"ר אפלר-ח'טאב מלווה ומוביל קבוצות של ותיקי הקהילה הגאה תחת הכותרת "משתבחים בגאווה". על פועלו לאורך השנים למען הקהילה הגאה בישראל הוענק לו אות יקיר הקהילה החיפאית הגאה לשנת 2018. עבודתו למען הקהילה הגאה תועדה במסגרת פרויקט ההיסטוריה הגאה החיפאית (2015-היום), ובכתבים, בין השאר בספר "גן העצמאות: חיי הגברים ההומואים בישראל" ("Independence Park: The lives of gay men in Israel") מאת עמיר סומקאי-פינק וג'ייקוב פרס (הוצאת אוניברסיטת סטנפורד, 1999), ובמאמרו "הזדקנות הומוסקסואלית בישראל: פרספקטיבה אקטיביסטית" ("Gay aging in Israel: An activist perspective"; בקרוב).


בחתונתנו בקופנהגן, 9.6.2018 (צילום: Katharina Lea).

לראיונות, יעוץ ופרויקטי תיעוד, ניתן לפנות לד"ר רפי אפלר-ח'טאב בכתובת: raphi@epplerconsulting.com.